פיתוח עסקי באינטרנט

קליקיט - בניית אתרים לעסקים | אתרים תדמיתיים | אתרים למסחר | אתרים אינטראקטיביים

בניית אתרים לעסקים וארגונים

קליקיט מתמחים בבניית אתרי תדמית לכל קשת העסקים והארגונים כגון: בניית אתרי תדמית לבעלי עסקים ונותני שירות, בניית אתרי תדמית לעורכי דין ומקצועות צווארון לבן, אתרי תדמית למפעלים וארגונים ועוד.

בניית אתרי תדמית לעסקים וארגונים

בניית אתרי מסחר מקוון

קליקיט מתמחים בבניית אתרי חנות מקוונת לכל קשת העסקים כגון: אתרי חנות מקוונת למכירת מוצרים, חנויות אונליין למכירת מוצרים דיגיטליים, חנות מקוונת למכירת שירותים שונים, אתרי חנות מקוונת למכירת מוצרים בחו"ל.

בניית אתרי מסחר מקוון - חנויות אונליין

בניית אתרי לימודים מקוונים

קליקיט מתמחים בבניית אתרים ללימודים אונליין כגון: אתרי לימודים לקבלת תעודת הסמכה, אתרי לימודים למקצועות לבגרות, אתר E-Learning למכירת קורסים ושיעורים בתחום שוק ההון, הורות וזוגיות, פסיכומטרי, שפות ועוד.

בניית אתרי לימודין אונליין - קורסים באינטרנט

בניית אתרי מחשוב בענן

בקליקיט מעצבים מוכשרים, מנהלי פרויקטים ומתכנתים מנוסים האמונים על בניית אתר מערכת מחשוב בענן אשר ישרת באופן היעיל והרווחי ביותר את מטרות בית העסק והמוניטין שלו.

בניית אתרי ניהול מערכות מחשוב בענן

אינדקס עסקים קליקיט

בקליקיט פועל אינדקס עסקים מתקדם וחדשני הכולל, בין היתר אפשרויות פרסום מוצרים במבצע, אירועים של בית העסק ועוד. חבילת פרסום חינם ושלוש חבילות פרסום בעלות כמעט חינם!

אינדקס עסקים קליקיט

ג'ומלה - בניית אתרים לעסקים

בקליקיט מעצבים מוכשרים, מנהלי פרויקטים ומתכנתים מנוסים האמונים על בניית אתרי ג'ומלה רספונסיביים מרהיבים, תפעוליים וכאלו אשר ישרתו באופן היעיל והרווחי ביותר את מטרות בית העסק והמוניטין שלו.

בניית אתרי ג'ומלה רספונסיביים
קליקיט - ערוץ יוטיובקליקיט פיתוח עסקי באינטרנט בלינקדיןקליקיט פיתוח עסקי באינטרנט בגוגל פלוסקליקיט פיתוח עסקי באינטרנט בפייסבוק

אתרים תדמיתיים

בניית אתרי תדמית לכל קשת העסקים והארגונים
קליקיט מתמחים בבניית אתרי תדמית לכל קשת העסקים והארגונים.
קבלו הצעת מחיר

אתרים מסחריים

בניית אתרי מסחר אונליין - חנויות מקוונות למגוון עסקים וארגונים
קליקיט בונים אתרי מסחר אונליין - חנויות מקוונות למגוון עסקים וארגונים.
קבלו הצעת מחיר

אתרים לימודיים

בניית אתרים למכירת קורסים ושיעורים מקוונים
קליקיט מתמחים בבניית אתרים למכירת קורסים ושיעורים מקוונים.
קבלו הצעת מחיר

בניית אתרי Cloud

בניית אתרים לאחסון ושיתוף נתונים במערכות מחשבו בענן
קליקיט מתמחים בבניית אתרים לאחסון ושיתוף נתונים במערכות מחשבו בענן.
קבלו הצעת מחיר

בניית אתרי ג'ומלה

ג'ומלה - בניית אתרי תדמית, אתרי מסחר אונליין, אתרי קורסים מקוונים ואתרי מערכות מחשוב בענן
קליקיט מתמחים בבניית אתרי תדמית, אתרי מסחר אונליין, אתרי קורסים מקוונים ואתרי מערכות מחשוב בענן - על בסיס ג'ומלה.
קבלו הצעת מחיר

אתרים רספונסיביים

בניית אתרים רספונסיביים לכל קשת העסקים והארגונים
אתר רספונסיבי מתאים את עצמו אוטומטית לתצוגה בטלפונים חכמים וטאבלטים. קליקיט מתמחים בבניית אתרים רספונסיביים לכל קשת העסקים והארגונים.
קבלו הצעת מחיר

פיתוח עסקי פסול דרך רעוֹת הריגול התעשייתי

פיתוח עסקי פסול דרך רעוֹת הריגול התעשייתי
פריצה למשרדי חברה או בית עסק, נעשית לאו דווקא בכדי לגנוב מזומנים, סחורות או אמצעי ייצור. המסווה של עבודת פריצה גרועה שלא הניבה פירות לפורצים, היא לעיתים מסווה לריגול תעשייתי המתבצע על ידי גוף כלכלי, כחלק בלתי מוצהר כמובן, של הפיתוח העסקי שלו. בניגוד לפריצה לשם גניבה אשר הסממנים לה ברורים והנזק המיידי ממנה נראה לעין, מאפשר הריגול התעשייתי השארת מרווח זמן בין מעשה הפריצה והגניבה לבין הביטוי הממשי לנזק שנגרם כתוצאה ממנו, היות ולא תמיד ניתן לזהות בוודאות את הפריצה עצמה כריגול תעשייתי וכיוון שהריגול יכול להניב פירות עסקיים עבור הגוף המרגל, לאחר זמן רב - עובדה המצביעה על קשר רופף לכאורה בין הפריצה לתוצריה. הריגול התעשייתי מורכב משילוב קונספטואלי ומוחשי של ריגול קלאסי (צבאי-מדיני) ומודיעין מסחרי, המונע על ידי מוטיב של רווח כלכלי. מגמת מיקרי הריגול התעשייתי נמצאת בעלייה כבר מסוף עידן המלחמה הקרה וקיימת הערכה שהריגול הכלכלי ילך וישתכלל וסדר הגודל שלו יעלה - כל אימת שתעלה כמות המידע העסקי הנצבר והמאוחסן בידי חברות וארגונים עסקיים. יחד עם זאת נראה, כי הריגול התעשייתי נמצא במצב של תת-דיווח, כיוון שהקורבנות לרוב מהססים לדווח על פגיעות והפסדים כתוצאה ממנו. חששם העיקרי הוא מפגיעה במוניטין, בריחת לקוחות, אובדן השקעות ואובדן משאבי זמן וכסף בתביעות בבית משפט. מתוך גישה תיאורטית, עולה כי שיקולי עלות מול תועלת הם בגדר מרכיב מהותי בבחירה הרציונלית של ארגון או גוף מדיני לנקוט בריגול תעשייתי, היות והוא ממקסם את האפשרויות האסטרטגיות שלו באמצעות יוזמה טקטית, שעלותה נמוכה בהרבה מן הרווח המיידי ולטווח ארוך העומד בצידה: הפחתה ואף ביטול היכולת התחרותית של היריב ומרווח זמן די והותר מסיום הפעילות ועד גילוי הנזק, אם בכלל. ניתן לזהות גופים מסחריים בעלי פוטנציאל רב להיות קורבן לריגול תעשייתי, בהם נכללות בעיקר תעשיות עתירות ידע, כימיקלים, אנרגיה, מידע ותקשורת. המידע המושא לגניבה על ידי ריגול תעשייתי משתנה על פני הסקטורים, אולם ניתן לכלול בו בעיקר נתונים על תהליכי ייצור, מחקר ופיתוח, תפוקות, שיטות ייצור ושיווק, חוזים ונתונים אישיים שונים. יש לציין כי נתונים מסחריים רבים נמצאים ממילא ברשות הציבור בצורת פרסומים ונתונים רשמיים, אולם מטרת המרגל התעשייתי היא לחבר נתונים אלה ולהצליב אותם עם פיסות מידע כלכלי חסוי, בכדי ליצור תצריף הגדול יותר מן התמונה אותה מבקשים הארגונים להציג לציבור ולארגונים המתחרים בשוק. 

מקרי ריגול תעשייתי נגד חברות היי-טק הם אלו המקבלים את הסיקור הנרחב ביותר, אולם אף חברה אינה קטנה מדי בכדי להיות קורבן לריגול תעשייתי. נזקי ריגול תעשייתי פועלים בשני מישורים עיקריים: אובדן יתרון כלכלי ברמת המיקרו - ארגונים שנפלו קורבן לריגול תעשייתי וכתוצאה: ביטול חוזים, פלח שוק קטן יותר, הוצאות רבות מהמתוכנן, פשיטת רגל, משמעותו אובדן יתרונות חברתיים ברמת המאקרו - החברה: החלשת / שינוי המבנה הפוליטי, החלשות המבנה הכלכלי עקב נדידה בלתי רצונית של הון, אובדן עליונות טכנולוגית, אובדן מקומות עבודה וירידה ביוזמה ובמוטיבציה למחקר ופיתוח. השיטות העומדות לרשות המרגל התעשייתי הן מגוונות ונעות החל מחדירה אלקטרונית וחדירה פיזית למרחב העבודה ואף לפחי האשפה וכלה במעקבים, סחיטת מידע במסווה ובמזיד, ראיונות עבודה פיקטיביים, שוחד ושימוש בסוכנים סמויים. יעילותן של דרכי המניעה עדיין לא הגיע לכלל מיצוי, אולם הן מציעות מניעה אלמנטרית כגון אבטחה פיזית, בקרה ותיעוד כניסת עובדים ומבקרים, מידור תחומי מיחשוב ותקשורת, סינון עובדים וביצוע תחקירים לפני קבלה לעבודה וכן, טכניקות שבירת שיגרה והטעייה גם ללא חשד ממשי לריגול.

ראוי לעשות אבחנה בין הריגול במובנו המסורתי, מאחוריו עומד בדרך כלל רציונל צבאי-מדיני לבין הריגול התעשייתי, הנשען על רציונל כלכלי ומניעים של רווח. למרות זאת זהות הפעילים בו מעורפלת עד שלעיתים אף ניכרת חפיפה בין הפן המדיני לפן הפרטי, בנוגע לאינטרסים המובילים לעצם הצורך בריגול התעשייתי ובהשלכותיו לאחר מעשה. היבט זה מציע ממד של שיתוף פעולה ביחסי מדינה-חברה, אשר פועל לכיוון מימוש אינטרסים ברמת המאקרו (המדינה) וברמת המיקרו (תעשיות), ע"י הפעלת ריגול תעשייתי כנגד מטרות בתוך המדינה ומחוצה לה. היסוד לתפיסה זו נשען על טענה חוזרת, לפיה הסבו לאחר סיום המלחמה הקרה סוכנויות המודיעין בארה"ב את יעודן מריגול צבאי לריגול תעשייתי-כלכלי. במשך המלחמה הקרה שהחלה ב- 1947 ועידן האנטי-קומוניזם, צמח ה- CIA ופרח מבחינת מספר המועסקים בו ותקציבי מדינה שהוזרמו אליו. לכאורה, עם נפילת חומת ברלין סיים ה CIA חלק מתפקידו, אולם בירוקרטיה צבאית-מדינית זו מצאה אפיק פעולה חדש: התמחות בריגול תעשייתי וכלכלי, במקביל להגנה על האינטרסים התעשייתיים והכלכליים של ארה"ב מתחרות בלתי קונבנציונלית של מדינות זרות. סיום המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות הביאו לשינוי בסדר העדיפויות של סוכנויות הביון: ה-FBI רואה את אחריות הממשל להגן על משאבי ידע החשובים לרווחת המדינה כמו דמיון, חידוש והמצאה בייחוד בתחומי היי-טק, לזהות ולהתריע על איומים על משאבים אלו ולהפעיל אמצעי מיגננה, ולמנוע ולהעניש את אלו המנסים לפגוע במשאבים אלו או לגנוב אותם: ב- 1994 הפעיל ה-FBI תוכנית למניעת ריגול תעשייתי ובכך איחד בין סמכויות מודיעין לסמכויות פליליות. עם זאת, חשוב לציין כי הריגול התעשייתי כלל אינו נחלת סוכנויות מודיעין ממשלתיות בלבד, אלא הוא מהווה חלק אינטגרלי מהמדיניות המסחרית של גופים מסחריים-פרטיים רבים.

ניתן לזהות גופים תעשייתיים או מסחריים אשר להם פוטנציאל רב יותר מאשר לגופים אחרים, ליפול קורבן לריגול תעשייתי. הסיפור הקלאסי על ריגול תעשייתי הוא על תעשיית המשי, אותה שמרו הסינים בסוד כ-3000 שנים. הקיסר הרומי יוסטיניאנוס שלח שני מרגלים לסין והם חיו שם כנזירים ועבדו בתעשיית המשי עד שהתמחו בגידול התולעים, השיח שממנו ניזונו והכנת סיבי המשי. ביצי תולעי המשי הוברחו לקונסטנטינופול במקל במבוק וכך הפכה זו ליצרנית ומשווקת המשי הגדולה ביותר במזה"ת ואירופה. העברה אגרסיבית כזו של ידע וחדשנות לידי אחרים, קיבלה תאוצה בתקופת המהפכה התעשייתית באירופה – עם מיסוד שיטת הפטנטים. ככלל, ניכר כי הריגול התעשייתי מקבל תאוצה לעומת הריגול הצבאי שנוטה להידחק לשוליים. להלן מספר דוגמאות להמחשת הנושא: מקרה מפורסם של מכירת סודות צבאיים ע"י עובד הC.I.A אלדריך איימס ב-1985, לעומת רולנד הופמן שעבד עבור אחד ממשרדי ההגנה האמריקאיים בפיתוח תוכנות מחשב ומכר עד 1992 תוכנות שפיתח, לחברות יפניות כמו ניסן, מיצובישי-אלקטרוניקה ומיצובישי-תעשיות כבדות, אשר השתמשו בתוכניות הצבאיות הללו עבור תוכניות אזרחיות מקבילות. סוכני ביון אמריקאיים סייעו למו"מ מסחרי של חברות אמריקאיות ע"י ציתות לבכירים יפניים במערך יבוא מכוניות. צרפת בעלת מנגנון מודיעין משוכלל שנחשב לאחד האגרסיביים בתחום (מזכיר שיטות ריגול של הק.ג.ב) - שתלה "חפרפרות" בחברות כמו IBM ו- TI ויחד עם זאת, צותת ראש שירות המודיעין הצרפתי כשהוא טוען כי צרפת אכן לא תרגל אחר הסודות הצבאיים והמדיניים של ארה"ב היות ושתי המדינות הן בעלות ברית, אולם במישור הכלכלי – הן יריבות. במקביל, חשפה צרפת חמישה סוכני CIA שעסקו בריגול תעשייתי. הסוכנים הללו ניסו לשחד פקידי ממשל צרפתיים וניסו לשדל אותם לגלות פרטים אודות הסכמי סחר ומכס של צרפת. בעקבות המקרה, צוטטו בכירים ב- CIA שזהו לא מקרה ראשון, אלא אפילו שגרה. ריגול כלכלי מתרחש כאשר ממשל זר מבצע מעשים בלתי חוקיים בשם חברות פרטיות או ממשלתיות, במדינה אחרת או באותה מדינה, לדוגמא: קציני משטרה בבואנוס איירס ששתלו אמצעי ציתות בחברות קנדיות ולאחר מכן מכרו את המידע שאספו לחברות מקומיות. בנושא גניבת סודות ה- MRI בתחילת שנות ה-80' של המאה ה-20 בהשוואה לניסיונות הריגול התעשייתי נגד המצאת הנורה החשמלית של תומס אדיסון, ניכר כי למרות כל ניסיונותיו של ממציא ויוזם ה MRI, הצליחו בסוף שנות ה-80' חברות היטאצ'י, טושיבה, סימנס ופיליפס – לייצר מכונות MRI בעיקר הודות לריגול שהופעל על ידי עובדים. נציג חברת היטאצ'י נתפס כשהוא מנסה לשחד ב-550 אלף דולר, עובד של חברת I.B.M כדי לקבל ממנו מידע על טכנולוגיית מחשבי ה- Mainframe של I.B.M. חברת ג'נרל אלקטריק הפסידה 500 מליון דולר בשנה בעקבות ריגול תעשייתי של דרום קוריאה וגניבת סודות טכנולוגיית יהלום סינתטי.

ההנחה הבסיסית של תיאוריית הבחירה הרציונלית היא שכל פעולה היא מכוונת ואיננה מקרית: הפרט בוחר בין אלטרנטיבות ומבצע אחת מהן בכוונה ולמרות שזוהי הנחה תועלתנית, היא איננה כזו במובן צר, מפני שקיימות כמה דרכים להגיע למטרה. באופן כללי, מדובר ברציונליות כסוג של שליטה, רציונליות כסוג של תרבות וברציונליות כסוג של בחירה. האדם הרציונלי אינו עושה מיקסום של כל האלטרנטיבות, אלא הוא בוחר בין כמה אלטרנטיבות וזאת, בזכות האינפורמציה המלאה והנגישות אליה הקיימת בשוק. בעידן בו השוק הוא שוק חופשי בו המידע זורם באופן רב כיווני באמצעי תקשורת מגוונים ובראשם האינטרנט, במטרה למקסם את אפשרויות הבחירה - שומרים בכל זאת השחקנים בשוק על סודות מסוימים. גילוי סודות אלה ושילובם עם הנתונים הפתוחים בשוק, יוצרים מידע רב ערך עבור מקבלי ההחלטות המדיניים והכלכליים. המידע מתחלק לזה המסייע באופן ישיר למקבלי ההחלטות וכזה המסייע לתעשייה, אולם מודיעין תעשייתי המשמש לקידום האינטרסים של מסחר ותעשייה לאומיים (בשם האינטרס הכלכלי של המדינה) - תורם בהכרח להישגי סקטורים וחברות פרטיות. לאחר שקיים בידו המידע, עומד הפרט או הארגון מול אילוצים מוסדיים או היררכיה של עדיפויות ואז הוא בוחן את עלות ההזדמנויות. בעזרת מכניזם של חישוב הסך הכל, מחוברות הפעולות הנפרדות על מנת לחזות תוצאה חברתית. למשל, מודל המסביר כיצד אילוצים מוסדיים משפיעים על התוצאה החברתית, הוא מרוץ החימוש של המעצמות הממשיכות להחזיק בנשק גרעיני למרות הסכנה שבכך: תיאוריית הבחירה הרציונלית תנתח את היחסים בין המעצמות על פי "דילמת האסיר": העלויות של כל אסטרטגיה (חימוש או פירוק בנשק) תלויה באסטרטגיית הצד השני. הפתרון הטוב ביותר הוא פירוק הנשק בשני הצדדים, אך האסטרטגיה הטובה ביותר לכל צד, היא חימוש ותקווה שהצד השני מפרק את הנשק. תיאוריית הבחירה הרציונלית מניחה אינטרס עצמי, לכן התוצאה תהיה שכל שחקן ינקוט באסטרטגיה של חימוש. על פי עקרון דומה, בנו Whitney and Geisford תרחיש היפותטי של ריגול תעשייתי הדדי בין חברות התעופה איירבוס הצרפתית ובוינג האמריקאית - אשר נועד להפחית את העלות השולית של טכנולוגיות הייצור. בריגול תעשייתי מעין זה נלקחים בחשבון שיקולי עלות תועלת של המדינה ושל כוחות הייצור הרלוונטיים (חברות התעופה). ברגע ששתי החברות בוחרות לרגל זו נגד זו, מתקיימות 3 תוצאות אפשריות: אם אף חברה לא מצליחה בריגול, השוק העולמי לא מושפע. אם חברה אחת מצליחה והשנייה נכשלת, רווח כלכלי לחברה המצליחה. במידה ושתי החברות מצליחות בריגול - הפסד יחסי לשתי החברות, אך שתיהן נהנות מעלויות ייצור נמוכות בזכות הידע שהושג. ביטוי נוסף לאלמנט הבחירה הוא ביכולת לשנות אסטרטגיות: קיימת אבחנה בין רווח ישיר מתוצאות הריגול, למשל חשיפת תוכניות, קודים לתוכנות וכדומה אשר לא בהכרח יביאו לשינוי התנהגות החברה המרגלת בשוק העולמי, לעומת חשיפת מידע על חוזים, תוכניות שיווק או עלויות של חברות אחרות - אשר עשויה לשנות את האסטרטגיות המסחריות של החברות המרגלות, למרות שאין להן רווח ישיר מהריגול. במקרה ההיפותטי, תעניק חשיפת תהליכי ייצור יתרון הן על ידי הורדת עלויות ייצור של החברה המרגלת והן על ידי הענקת יתרון אסטרטגי בשווקים הגלובליים כתוצאה מרווח שולי נמוך יותר.

מדינות כה רבות עוסקות בריגול תעשייתי וזוהי עדות להיותו משתלם ומניב רווחים. איסוף מודיעין כלכלי הוא פעולה מוצהרת של המדינה, שנועדה להגן על האינטרסים של חברות לאומיות ומקומיות ולשמור על יתרון כלכלי שלהן. למרות זאת, הריגול התעשייתי הוא למעשה טפילות והסתמכות על ניסוי וטעייה, ההשקעה במשאבים ובזמן של חברות אחרות, כדי להרוס את זכויות היוצרים שלהן ולזכות ביתרון על חשבונן. קיימים יתרונות אסטרטגיים בלתי ישירים בתוצאה מריגול תעשייתי, יותר מאשר עצם הגישה לסודות כלכליים חיוניים. במקרים אלו, משמש הריגול התעשייתי כמדיניות מסחר אסטרטגית המעבירה רווחים מחברות זרות לחברות לאומיות ובכך משתפר מצב הרווחה הלאומי. חברות הבוחרות לנקוט בריגול התעשייתי שואפות למעשה ליצירת אפקט של הפחתה או ביטול היכולת התחרותית של היריב (הקורבן) הכלכלי, בעוד שלמשל בחירה בגרימת נזק למוניטין של חברה מתחרה על ידי חיקוי מוצרים - מפחיתה את פוטנציאל השוק באופן ישיר ובאופן עקיף - על ידי פגיעה במוצרים ומכירתם כפגומים. חברות רבות מזהות את היתרון שבגילוי אסטרטגיות המסחר, תוכניות ייצור ופיתוח של חברות אחרות היות וזהו איננו רעיון חדש, אלא שהוא מקבל אופי אגרסיבי יותר, כאשר המטרה מקדשת את האמצעים. ריגול תעשייתי הוא פשע, אולם קשה לזכות בתביעה משפטית בנושא. בית המשפט יידון בשאלה האם היה סוד מסחרי מוגן שנחשף והארגון צריך להוכיח שהוא פעל להגנה על הסוד. נכנס לכאן שיקול עלות מול תועלת, בבחירה האם להיכנס למסכת תביעות משפטיות כדי לנסות לפגוע ביריב, או לפעול לתיקון מהיר של הנזק. בכל מקרה, שתי האלטרנטיבות באות לידי ביטוי במשאבי כסף, זמן וכוח אדם. הבחירה הרציונלית היא בדרך כלל בכיוון של תיקון הנזק, היות ובתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה מוצפים בתיקים פליליים וקיים סיכוי למתן עדיפות לתיקים פליליים בהם הפגיעה נראית באופן ברור יותר מאשר פשעי צווארון לבן.

הריגול התעשייתי מתחלק באופן כללי לשלוש דרכי פעולה עיקריות: 1. חדירה אלקטרונית לסביבה ממוגנת (ציטוט למשרדים, טלפונים, Hacking למחשבים ופריצה לתוכנות). 2. חדירה פיזית לסביבה ממוגנת (צילום, תצפית, השגת גבול, גניבה של מסמכים, תקליטורים וחומר מתועד אחר). 3. חדירה למרחב העבודה בסביבה ממוגנת (סחיטה באיומים תוך ניצול חולשות אנוש כמו כסף ומין, העברה של עובד חברה מתחרה לשורות החברה המרגלת, שוחד לספק או עובד, שתילת סוכן סמוי בחברה המתחרה שתפקידו לחדור לבסיסי הנתונים, לשבש אמצעי תקשורת ולגנוב מידע). מדינות וארגונים משתמשים בשיטות שונות לצורך ריגול תעשייתי ויוצאים מתוך מטרות שונות, אולם ניתן לחלק בצורה קטגוריאלית את דרגת התחכום והעוצמה של הריגול, ע"י מדידת היכולת הטכנולוגית לביצוע ממשי של ריגול תעשייתי (אמצעי ציתות, מיחשוב) וכוח אדם מיומן להפעלת האמצעים ואיסוף המידע. אחת המשימות בכל ארגון הכולל מחלקת שיווק, היא לאסוף מידע על המתחרים תוך עיון עקבי בעלוני שיווק, רכישת מוצרים של המתחרים לצורך reverse engineering ואף שיחות חתך עם לקוחות החברות המתחרות. כאשר המידע הנחוץ הוא חלק ממידע החופשי לציבור, מדובר למעשה ב"מודיעין לבן". ה"לבן" עובר במהרה לתחומים "אפורים" ול"שחור" – כאשר למשל חברה שותלת סוכן סמוי, שוכרת עובד של החברה המתחרה או מפרסמת מודעות דרושים בכדי למשוך עובדים של החברות המתחרות ולהוציא מהם מידע חיוני בזמן ראיונות דמה לתפקידים בדויים.

ניתן לאסוף מידע בסיסי באמצעים טריוויאליים, כאשר מודיעין ברמה נמוכה זו עוזר בזיהוי פוטנציאל ונקודות תורפה אצל המתחרים וכן מהווה נקודות לביקורת עצמית של הארגון היוזם: פרסומים במדיה, היכרות על בסיס קשרים חברתיים חלשים עם עמיתים בפלח השוק, דיווחי עובדים – נציגי מכירות שנתקלים בשאלות מעמיקות מדי בירידים מסחריים ואף עובדים שנתקלים בתחקור עקיף ע"י המין השני במסווה של ידידות, פרסומים וחומר מפורסם אחר כמו תיקי בית משפט, מעקב על דוחות שוק, תערוכות ותצוגות, תצפיות מסוות, מו"מ כוזב עם המתחרים, שכירת בלש פרטי לצורך השגת מידע ספציפי, השגת גבול בשטח המתחרה, שוחד לעובדים או מנהלים, שתילת סוכן סמוי, שימוש באמצעי ציתות לשיחות ואמצעי תקשורת, סחיטת מידע בכפייה ואיומים, פריצה פיזית וגניבה (של תוכניות, דוגמאות, מסמכים, קבצי מחשב). סוכני ביון משתמשים בדרכים שונות בכדי להשיג מידע עסקי-תעשייתי: התבוננות בדרישות הרכש של החברה, התקציב, עובדי המפתח - הכישורים והשכר שלהם. המידע יכול להתקבל ממקורות שלא קשורים בהכרח לארגון הקורבן, כמו ע"י ספקים, קבלני משנה, יועצים ופרסומאים. לכך ניתן להוסיף ציתות לשיחות שגרתיות של עובדים וציתות לשיחות בין עובדים או לפגישות מנהלים במקומות ציבוריים. מה שגורם לריגול התעשייתי להיראות כאילו הוא נעשה בגבולות החוק, הוא החשיפה והעיון ההדדי של חברות במקדמי המכירות ומקדמי העניין הציבורי של כל חברה, תצוגות והצהרות לתקשורת אשר כוללים בד"כ מידע רב יותר ממה שנחוץ לקונה הפוטנציאלי. בקטגוריה זו נכלל גם פרסום מאמרים וכתבות של עובדים בארגונים שונים, בכתבי עת כלכליים או תעשייתיים. הסיכון לארגון ליפול קורבן לריגול תעשייתי עולה בעקבות מצבים כגון: חשיפה פתאומית ואינטנסיבית לתקשורת (בעיקר פרסום הקשור לפיתוח טכנולוגיה חדשה), ניהול מו"מ עם חברות אחרות, שינוי רצוני או מחוסר ברירה של כוח אדם, פריצות שלכאורה לא נגנב בעקבותיהן רכוש כלשהו (להפך - רכוש יקר או מזומן הושארו במקומם), התנהגות בלתי שגרתית של עובדים (פתאום עובדים בסופי שבוע, צריכה מוגברת של צרכי צילום ופקס), מבקרים בלתי צפויים (משלחות, לקוחות פוטנציאליים). זול וקל יותר לקנות או למצוא מידע, מאשר לקבל אותו בכוח, לדוגמא ראיונות דמה עם מנהלים בכירים במסווה של סיקור תקשורתי, עובדי ניקיון שעובדים בשעות מאוחרות לאחר עזיבת כל העובדים הם בעלי גישה לכל חדר ומשרד (וכך לכל מחשב או מסמכים), חיטוט בפחי אשפה ובמתקני גריסה בחיפוש אחר מסמכים או נייר-העתקה שלא הושמדו. בסיסי נתונים ברשתות, האינטרנט, דואר אלקטרוני, מכשירי פקס ואמצעים אחרים להעברת מידע מקלים את עבודת הריגול ותורמים להעברת מידע מדויק יותר מתמיד. הדרכים להשגת מידע זה מגוונות ומיישמות את מה שהיה בעבר מדע בדיוני: האזנה לשיחות טלפון ממרחק קילומטר על ידי מכשירי ציתות מתוחכמים, קליטת גלי רדיו המופקים ע"י מסכי מחשב וקריאת תוכן המסך ממרחק משמעותי. הדרכים הקונבנציונליות יותר הן סוכן סמוי המגיע לסיור מודרך במפעל ונועל נעליים בעלות סוליות, אליהן נדבקות פיסות מתכת, בד וכדומה – לצורך ניתוח מבנה מוצרים או סחורות של חברות או מפעלים מתחרים. מעבר לכך, האקרים מסוגלים לפרוץ למערכות מחשב, לסרוק את תוכן המערכת, לשאוב מידע ולהעלים עקבות של פריצה כלשהי. יש לציין כי סוכנויות מודיעין זרות משתמשות בכל השיטות המסורתיות של ריגול תעשייתי: החדרת סוכנים סמויים, פריצה לחדרי מלון וצילום תוכן תיקי מסמכים, או העתקת תוכנו של מחשב נישא ובדומה לריגול הקלאסי, נכללות בריגול התעשייתי שיטות כגון: ניצול חולשות אנוש למטרת סחיטה ואיומים על עובדים בעלי מיומנות וידע ואף שימוש בסטודנטים זרים ובמסווה זה, הם אוספים סודות מסחריים עבור ארצם או ארגונים ספציפיים.

בכדי להתגונן מפני פריצה קונבנציונלית, צריך להכיר ממדים מסוימים בכישורי הפורץ ומטרותיו ובכדי להתגונן מפני ריגול תעשייתי צריך להתחשב בנתונים דומים. רבים ממנהלי העסקים הם בעלי דעה תמימה לגבי הריגול התעשייתי, אולם המרגל התעשייתי כיום יכול להשיג מידע רב בדרכים שאינן עבירה על החוק או אפילו על כללים אתיים כלשהם: אף מרגל תעשייתי לא יבצע אקט של פשיעה בכדי להשיג מידע, אם ניתן להשיג את המידע במינימום סיכון אישי או בכלל ללא. לכן, אבטחה פיזית או טכנית של הארגון ואמצעי התקשורת שלו היא צעד חשוב, אולם לא בגדר תשובה מוחלטת לאיום. מניעת ריגול תעשייתי דורשת פעולות מנע מוקדמות לגילוי: זיהוי עובדים ובעלי תפקידים הנגישים למערכות מידע רגישות וביצוע תחקירים וסינון לפני הקבלה לעבודה או לתפקיד. עובדים וספקים צריכים לחתום על חוזים לשמירה על סודיות. אנשי מכירות צריכים לקבל רק את המידע הנחוץ ולא מידע ש"קונים פוטנציאליים" היו מעונינים לקבל. נעילה פיזית של אמצעי מיחשוב ומסמכים מסווגים. צינזור שיחות ותשדורות דואר אלקטרוני, פקס וכדומה. אמצעי מניעה חשובים נוספים הם ביצוע תחקירים והפקות לקחים מכל מקרה של אובדן מידע, איסור על כל עובדי החברה להשתמש בחומרה או תוכנה פרטיים במסגרת מקום העבודה, נעילת קבצי מחשב וקבצי גיבוי, סיווג מסמכים לפי רגישות ונעילתם בסיום הפעילות.

מלבד ההגנה הפיזית על מתחם ורכוש הארגון, יש צורך ליצור וליישם תוכנית נגד, למניעת ריגול תעשייתי או להטעיית אלו המנסים לגנוב את סודות הארגון (יריב מוטעה הוא יריב מובס…). אחת מצורות המניעה היא הסוואה של פעילות הארגון, בד"כ שבירת שיגרה: תנודות בכמויות המשלוחים וסוגם לתוך הארגון ומוחצה לו, שינוי כמויות וסדרי פינוי האשפה לסוגיה, שימוש במספר קבלני משנה (ספקים, משלוחים, אשפה) או החלפת קבלני המשנה בתדירות משתנה. כמו כן, ההסוואה צריכה לכלול אלמנט של הטעייה ע"י הדלקת אורות במקומות שונים ויצירת דימוי של עבודה סביב השעון. אוסף מל"מ עשוי להבחין למשל בעלייה במשלוחי האוכל לארגון ולהסיק על פעילות מוגברת, לכן יש להסוות גם את זה. תנודות אלו הם חלק משיקולי העלות-תועלת ביחס לייצור עצמו, כאשר אם הסיכונים לקו הייצור עולים על עלות האבטחה - יש מקום להפעיל תוכנית הסוואה. דרך נוספת היא מסירת מידע מוטעה או מתן אפשרות למידע מטעה להתגלות. צריך להיזהר שמידע זה לא יגרום נזק לארגון המתגונן ולא יגיע למחזיקי מניות או משקיעים זרים! פיתיונות אלו מאפשרים לקבל מושג על מהות המידע שהמרגלים מחפשים. תועלת דרכים אלו נשקלת כנגד העלות האתית של הפגיעה בזכות למחקר אקדמי והזכות לקבל מידע נכון. הפתרון הוא ליצור אי-בהירות מאשר חוסר אמת. במקרה של פריצת האקרים למערכות מחשב, יש לתת להם את ההרגשה שהם השיגו מידע כלשהו, כגון מידע מוטעה כמו קבצים טכניים מסובכים שהם חסרי משמעות תפעולית (שיטה זו יעילה במיוחד כאשר מחשב נשלח לתיקון מחוץ לחברה). סוג התגוננות דומה נקרא "מבצר דמה": כספת מאובטחת שבה נעולים מסמכים לכאורה בעלי סיווג גבוה וחשיבות רבה, אולם הם נועדו להעסיק מרגלים ולהטעות אותם כיוון שלמעשה אין בהם כל ערך. צורת התגוננות נוספת היא על ידי שימוש בקריפטורגפיה - קודים מוצפנים. קיימות תוכנות המסוגלות להפוך באופן מיידי מידע קולי או מידע ממוחשב לקודים מוצפנים וכן לשחזר את המידע למקור. הבעיה בנקודה זו היא, שרמה גבוהה של קידוד יכולה לסייע גם לקידוד מידע פלילי או תשדורות של ארגוני טרור ולהקשות על ציתות על פי חוק, נגד פשיעה.
הורוביץ עמיאל
בעלים ומנהל פיתוח עסקי בחברת קליקיט. עוסק בתחום בניית אתרים מבוססי ג'ומלה משנת 2006 עבור כל תחומי הפעילות העסקית: בניית אתרים תדמיתיים, בניית אתרים מסחריים (חנויות מקוונות), בניית אתרים ללימודים אונליין, בניית אתרי מגזין ותוכן, בניית אתרים לעורכי דין, בניית אתרים לניהול נדל"ן, בניית אתרי הנצחה, בניית אתרים למערכות מחשוב בענן. בוגר BA אוניברסיטת חיפה במדעי החברה ולימודים כלליים (ביולוגיה אבולוציונית, חטיבת לימודי משפט), בוגר MA אוניברסיטת חיפה במדעי החברה ושיטות מחקר.
  • Bold
  • Italic
  • Underline
  • Stroke
  • Quote
  • Smileys
  • :confused:
  • :cool:
  • :cry:
  • :laugh:
  • :lol:
  • :normal:
  • :blush:
  • :rolleyes:
  • :sad:
  • :shocked:
  • :sick:
  • :sleeping:
  • :smile:
  • :surprised:
  • :tongue:
  • :unsure:
  • :whistle:
  • :wink:
 
   
 

קליקיט ™ בניית אתרים 2006-2018