שימוש ברשתות חברתיות

את רעיון הרשת החברתית משייכים לפסיכולוג משנות ה-60 בשם סטנלי מילגרם מאוניברסיטת הארוורד. מילגרם הגה והוכיח את "תיאוריית חמש הקפיצות", הגורסת שניתן לחבר בין אדם אחד לאחר, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי או הסוציולוגי של השניים, באמצעות חמש "קפיצות", ובכך לחבר בין ששת האנשים (ולכן נקראה התיאוריה "Six degrees"). כך, לדוגמא, X מתל אביב עשוי להיות "מקושר" ל-Y הברזילאי, כיוון ש-X מכיר את Z האנגלי, שעובד עם A האמריקאי, המתכתב לעתים עם B הספרדיה, הנשואה לבן דודו הברזילאי של Y. אם נניח ש-X הוא בעל חברת סטארט-אפ, ואחד משווקי היעד שלו הוא ברזיל, ייתכן שבאמצעות שימוש באותו קו דמיוני המחבר אותו Y, הוא יכול לבקש מ-Z, שיפנה ל-A וכן הלאה, כך ש-Y ישמע על חברת הסטארט-אפ המוצלחת של X.

כך מתקיים עיקרון הרשת החברתית בצורתה הליניארית - קו ישר של גורמים המחוברים זה לזה, כשאלה בקצוות אינם מכירות זה את זה. רבים מאיתנו מצאו עצמם במצב שבו ביקשו לברר מידע ממקור מסוים - תהא זו המלצה על מקום עבודה חדש, חיפוש עובדים, איתור לקוח או מפיץ וגילו שחלק מהמידע הגיע ממקורות בלתי צפויים. ניתוח של נתיבי הגעת המידע הזה העלה שאחד מהאנשים עמם התייעצנו בנושא זה הכיר גורמים רלוונטיים, כלומר כאלה שהחזיקו במידע, ולאחר שהתברר שהללו מחזיקים במידע הרלוונטי לנו, ייתכן שנבקש ליצור עמם קשר בכדי להעמיק את הדיון, ובכך לבנות קשר ישיר עימם. בכך לא רק שקיצרנו את תהליך איסוף המידע לפעמים הבאות (שהרי נוכל מעתה והלאה לפנות ישירות לאותם גורמים, שעד כה לא היו מוכרים), גם פתחנו אפשרות להגדיל את הרשת שלנו: כעת, ייתכן שאותם גורמים יוכלו לקשר אותנו לגורמים נוספים, שלא היינו מסוגלים להגיע אליהם קודם לכן. ככל שאנו יוצרים קשרים רבים יותר, או מקצרים את הנתיבים בינינו ל"מקושרים" אחרים, כך אנו מגדילים את הרשת באופן אקספוננטלי.

האינטרנט מקל מאוד על התחזוקה של הרשת החברתית. כמו כן, אנשים אוהבים צורות תקשורת שונות והאינטרנט מאפשר להיכנס בצורה הדרגתית לרשת. החבר הפוטנציאלי, הבוחן הצטרפות לרשת חברתית, יכול קודם כל לראות מי כבר נמצא בה ואז להחליט אם להיכנס, ובאיזו דרך. הגולש ב-FACEBOOK, ויש מיליונים כאלו, מחפש אנשים שיש לו עניין בהם. כשהוא מוצא כאלה, הוא מבקש להיות חבר שלהם. כל אחד יכול להירשם ל-FACEBOOK. צריך להכניס פרטים מזהים ולכתוב מה אני רוצה, איזה סרטים או ספרים אני אוהב, איפה טיילתי בעולם, איזה נושאים מעניינים אותי.

Linkedin - לינקדין

הרשת החברתית / עסקית LinkedIn היא אחת הרשתות החברתיות החשובות בתחום הקשרים העסקיים. הרשת, שהיוותה סנונית ראשונה מסוג זה והושקה בשנת 2003, צברה מאז מוניטין רב ומספר גבוה של חברים. LinkedIn ממוקדת ביצירת קשרים לצורך עבודה ועסקים, ומאפשרת לקבל ידע ומידע בתחומים אלה. ברמת הבסיס של השירות אתה נחשף רק לרשת שלך. ברמות מתקדמות יותר תוכל לקבל שירותים, כמו צפייה בכל פרטי האנשים הנמצאים ברשת שעונים לקריטריון מסוים. למשל, אתה יכול לרשום איפה למדת, ולקבל רשימת שמות של כל האנשים שלמדו שם.

כדי לצרף חברים לרשת שלך, אתה יכול לפנות רק לאנשים שאתה מכיר. איך הם מבקרים את זה במנהלת LinkedIn? אם חמישה אנשים שפנית אליהם דוחים את הפניה שלך, הרשת מונעת ממך לפנות לאנשים נוספים במשך תקופה מסוימת. מוציאים לך 'כרטיס אדום' למספר משחקים. מטרתה של הרשת היא לאפשר לחבריה לשמור על קשר ביניהם ולעשות שימוש בקשרים לצרכים עסקיים באמצעות מערכת מתקדמת של קשרים (connections) המתעדכנת באופן אוטומטי, על-פי "דורות" שונים של קשר. לחברי הרשת יכולים להיות קשרים ישירים ובלתי ישירים באמצעות גורמים שלישיים, כגון: חברים משותפים, מקומות לימוד, חברות שבהן עבד החבר לרשת וכדומה. ההנחה היא כי הקשרים חשובים לחברים כדי לקיים ולפתח את הפעילות העסקית והחברתית שלהם. כל חבר ברשת יכול להזמין כל אחד להצטרף. כל חבר ממלא את פרטיו על פי תבנית קבועה של הרשת, מעדכן את פרטיו באופן שוטף וכן יוזם ומציע לאחרים להצטרף לרשת ולהתחבר אליו.

רבים משתמשים ברשת הקשרים הענפה כדי לאתר הזדמנויות עסקיות. יועצים עסקיים מציינים כי הם מקבלים פניות לאחר שזוהו על-ידי חברים ברשת על-פי תחומי התמחות והניסיון שצברו. איכות המידע ברשת זו מוערכת בדרך כלל כגבוהה, מאחר שהחברים מעדכנים את פרטיהם באופן שוטף וכולם יכולים לראות את המידע על כולם - מה שמקשה על הכנסת מידע שאיננו נכון. ניתן להכין בקלות פרופיל על כל חברה המוזכרת ברשת. המטרה של יכולת זו היא לאפשר לחברות לשפר את התקשורת שלהן עם חברות אחרות; שהן לקוחות, שותפות עסקיות, לקוחות וספקים פוטנציאליים וגם לאתר מועמדים לעבודה. באמצעות התוכנה והמידע הרב המצוי כבר ברשת על החברים בה, ניתן לאסוף מידע מעניין ואיכותי על פעילות חברות. מידע זה עשוי להיות בעל עניין רב לכל מי שמתעניין במידע תחרותי.