בחירות קשות בפניהן עומד כל יזם עסקי
העולם הכלכלי בו אנו חיים כיום משולל יסודות הביטחון התעסוקתי או הרווחי שעל ברכיהם התחנכנו כשהאמנו בלב תמים כי אם נרכוש השכלה וניסיון תעסוקתי, נוכל להגיע בשלווה לגיל הפרישה כשבאמתחתנו אמצעים פיננסיים לצלוח בהנאה את הגיל השלישי. על אף אפשרויות הניידות בין תחומי עיסוק ועל פני טווחים גיאוגרפיים, העבודה כשכיר אינה מבטיחה יותר רציפות תעסוקתית באותו מקום עבודה. מקומות עבודה רבים מפטרים עובדים לצורך התעיילות, מוציאים עובדים לפנסיה מוקדמת ואף מפטרים עובדים ותיקים בגילאי 50+. שוק העבודה תחרותי ואכזרי, כך שכמעט איש אינו בטוח יותר בסל קורות החיים אותו הוא מחזיק ומציג בגאווה לכל דורש. המהפיכה התעשייתית נגמרה מזמן ואנו פועלים במסגרתה של הכלכלה הפוסט תעשייתית, עוסקים בעיקר בתעשיית השירותים. חוקי עבודה וארגוני עובדים מציבים גבולות לרצונות המעבידים לזקק ולכלות את כוחותנו וכישורננו למען הרווח הפרטי שלהם, אך רובנו כלואים (מרצון) בשגרה של שעות עבודה ארוכות הדורשות מאיתנו לעיתים להמשיך בה גם על חשבון הזמן הפרטי שלנו.
 
יהיה קל, אפילו קל מדי לומר כי קיימת דרך לצאת מהמבוך ולהגיע ישירות ובקלילות לגוש הטופו הממתין לנו מבלי שאיש הזיז אותו ממקומו, על ידי לקיחת יוזמה עסקית ויציאה לעולם טוב יותר בו אנו אדונים לעצמנו, עולם בו אנו אחראים באופן בלעדי לכישורים העסקיים שלנו וליצירת הרווחים הכספיים שלנו. יזמות עסקית עצמאית היא צעד חשוב לאין ערוך מבחינה אישית, כלכלית ותעסוקתית ויש להתיחס אליו כמהפך לכל דבר הכרוך בשינוי תפיסת עולם והרגלי חיים - עובדה המציבה את היזם בפני לחצים ולבטים שלא היו מנת חלקו קודם לכן. כמו כן, כרוך צעד זה בבחירות קשות מולן עומד היזם החל מהרגע הראשון. הבחירה הראשונה היא האם להמשיך בעבודה כשכיר ובמקביל לפתח את העסק החדש, או להתמסר לחלוטין ליוזמה העסקית החדשה. העצות בנושא זה הן לכאן או לכאן, אך ההחלטה הסופית בעניין היא בידי היזם.
 
פיתוח העסק מתחיל ברעיון של היזם או של מספר שותפים עסקיים אשר עשויים לעלות על מודל עסקי ואסטרטגיה אשר תמנף את הכישורים המשותפים לכדי עסק עצמאי לכל דבר. אין ספק ששותפות רעיונית כזו יכולה להקל על ההחלטה אם לעזוב את העבודה כשכיר ולהמתקד באופן מוחלט ביזמות, או להמשיך בעבודה כשכיר תוך הסמכות על מערך הכישורים והמוטיבציה של השותפות. הלבטים העומדים בנקודה זו מול היזם, עוברים דרך ציר המתחיל בשאלה אודות הנושא שהוזכר בתחילה - יציבות: האם המעבר לניהול עצמאי של יזמות פרטית יגדיל או יקטין את היציבות התעסוקתית והכלכלית של היזם כפרט? וכן, האם ההכנסה בטווח הארוך מהפעילות העסקית של היזמות תהיה גדולה יותר, שווה ל, או קטנה יותר מההכנסה כשכיר? לבטים נוספים לאורך ציר ההחלטות מתייחסים לחלוקת "הזמן העסקי" עם הזמן הפרטי וחיי המשפחה, שכן כל יזם מודע לכך כי הוא לוקח על עצמו אחריות גדולה וכבדה הרבה יותר מאשר שכיר הנתון לפיקוח והכוונת ההנהלה שלו.
 
בחירה נוספת שעל כל גוף יזמות עסקית לעשות, היא בנושא המימון. יציאה ליזמות עסקית פרטית חייבת לכלול מימד של מימון כספי לפעילות המיזם. היזם עשוי לבחור במימון עצמי על בסיס הון עצמי שחסך ובכך לזכות את עצמו באוטונומיה מלאה על כל הרווחים שייצור החל מהיום הראשון לפעילות העסק החדש. אולם לעיתים אין בידי היזם כלים פיננסיים התחלתיים ועליו לפנות למימון חיצוני באמצעות הלוואת (בנקאיות או פרטיות), שותפות עסקית אסטרטגית או התחברות עם משקיעים אשר יזרימו כספים לפיתוח העסקי מחד ועשויים מאידך גם לסייע רבות ברישות עסקי של המיזם. מימון חברתי (קיקסטרטר למשל) הוא גם אפשרות לבחירת היזם, כאשר עליו לכלול במודל העסקי שלו תגמולים למשקיעים. בכל אופן, מישור המימון העסקי הוא זה אשר יקבע עבור היזמות העסקית את מידת השליטה שהיא מחזיקה במיזם כולו.
 
העסקת עובדים במיזם מהווה נדבך גדול של הוצאות העסק, אך בה בעת גם נדבך מרכזי להתפתחותו ושגשוגו. היזם שזה לא מכבר היה שכיר בעצמו, עומד בפני מצב בו אין הוא מסוגל לעשות הכל בעצמו וגם אם מדובר בשותפות עסקית כזו או אחרת, עולה הצורך ברכישת משאבי אינטלקט וכוח נוספים עבור הארגון הצעיר. בחירת עובדים היא מלאכה לא קלה אשר מצריכה מהיזם שיקול דעת ואמון. העובדים השכירים במיזם הינם בבחינת לשון המאזנים בין הצלחת העסק או כשלונו, כך שעל היזם למצוא את מרקם העובדים הנכון מבחינה אינטלקטואלית, פיננסית ותרבותית. העובדים במיזם לא חייבים להיות בשכר ובהחלט ניתן להסתמך על הכוונה של מנטורים, חברים ומשפחה אשר עצה טובה מהם יכולה להעלות את המיזם על הדרך הנכונה. יחד עם זאת, העסקת עובדים מציבה את היזם באותה נקודת מפתח כלכלית ראשונית של שליטה באמצעי הייצור והוא עשוי או עלול למצוא את עצמו להיות זה אשר תורם לאבטלה ולחוסר היציבות התעסוקתית של השוק, לאחר שבחר לפטר עובדים מבית העסק.
 
מודל עסקי מתמשך ומצליח, יעמוד בשלב מסוים אל מול הבחירה אם להשאיר את המודל בסדר הגודל הנוכחי, או להגדיל אותו. בחירה זו של היזם תעבור מסננת נוקשה של החלטות בדבר העיתוי להתרחבות, ההגדלה או ההקטנה של פגיעות העסק בשוק התחרותי וכן, האם בכלל מתאימה הרחבת המודל העסקי לרוח ולאופי הגוף היזמי.
 

בסופו של יום

הרי לכל התחלה יש גם סוף וגם ליזמות העסקית יכול להגיע סוף, אליו צריך היזם להתכונן וביום הדין גם לבחור מהי אסטרטגיית היציאה שלו מן המיזם. הסיבות יכולות להיות שונות ובהתאם, גם אסטרטגיית היציאה: פשיטת רגל, מכירת העסק, העברת השליטה לגורם אחר (שותף עסקי, משפחה) ובצד האופטימי יותר - אקזיט של מיליונים. בכל אופן, בחירה זו קשורה באופן הדוק להחלטה בדבר העיתוי: עיתוי היציאה או עיתוי הפסקת הפיתוח העסקי הוא זה אשר ייצור את ההשפעה החזקה ביותר על העתיד הכלכלי של היזם. מכל מקום, ההמלצה הגורפת ליזמים היא לא להסתכל אחורה ולהתמקד בפיתוח העסקי של היזמות וכמו כן, להבין ולזכור כי לא כל התוכניות יוצאות אל פועל וגם אלו שכן - לא תמיד מתקדמות למקום הצפוי או בדרך שהתוותה מראש. מחקר מקדים, לימוד מתמיד, נחישות והתמדה יהיו לעולם הכלים החזקים ביותר בהם ישתמש כל יזם עסקי, בפרט לנוכח בחירות והחלטות גורליות.